top of page
לוגו לאתר.png

יש לכם מרצדס בחניה.
למה להשתמש בה כמו בקורקינט?

 

בכל ארגון עובדים אנשים מוכשרים, יצירתיים ומלאי רעיונות. הם מסוגלים לתת הרבה יותר ממה שמבקשים מהם - אבל לא תמיד הם מרגישים שמותר להם.

 

כאשר עובד יודע שטעות עלולה לעלות לו במחיר, הוא לומד ללכת על בטוח. הוא מבצע את המשימה, עומד בדרישות ונמנע מסיכונים מיותרים. לא מפני שאין לו מה להציע, אלא מפני שהוא אינו רוצה להיפגע.

 

כך עובד שיכול היה להיות מרצדס הופך בהדרגה לקורקינט.

 

הוא ממשיך לנוע - אבל לא במהירות, לא למרחק ולא בעוצמה שאליהם הוא באמת מסוגל להגיע.

​

האקדמיה למדעי הכישלון

איזה עובד הייתם רוצים בארגון שלכם?

 

הרצאה חווייתית, חכמה ומפתיעה על הקשר שבין פגיעוּת, יצירתיות, יוזמה והצלחה ארגונית.

​

בהרצאה מזמין אוריה טפרברג את המשתתפים להתבונן מחדש באחד הדברים שכולנו מנסים להימנע מהם: כישלון.

​

דרך סיפורים אישיים, הומור, ניסיון של יותר משלושים שנה בחינוך ובניהול וכלים מעולמות התיאטרון והליצנות, הוא מראה כיצד הפחד מטעות מצמצם אנשים - וכיצד שינוי היחס אליה יכול לשחרר את הסקרנות, הדמיון והיכולת לחשוב אחרת.

​

זו אינה הרצאה שמלמדת אנשים להיכשל.

​

זו הרצאה שמלמדת אותם לא להפסיק לנסות רק מפני שהם עלולים להיכשל.

​

​

עובד שמבצע בדיוק את מה שהתבקש, אינו טועה - וגם אינו יוזם?

​

או עובד עם ראש גדול, שמעז לשאול, להציע ולנסות; עובד שלפעמים גם יטעה, אבל בדרך עשוי למצוא פתרון חדש, לשפר תהליך ולהוביל את הארגון למקום שלא היה מגיע אליו בלעדיו?

​

ארגונים אינם זקוקים לעובדים שלא טועים.


הם זקוקים לעובדים שיודעים ללמוד מטעות ולהמשיך לנוע.

​

וכדי שזה יקרה, לא מספיק לגייס אנשים מצוינים. צריך ליצור עבורם אקלים שבו הם מרגישים בטוחים מספיק כדי להביא את כל מה שיש בהם.

​

אוריה טפרברג

על מה נדבר? 

על הפחד שמייצר “ראש קטן”

מה גורם לעובדים מוכשרים להפסיק להציע רעיונות ולהסתפק בביצוע המשימה שקיבלו?

​

על פגיעוּת כבסיס לאומץ

מדוע היכולת לומר “אני לא יודע”, “טעיתי” או “יש לי רעיון שעוד לא ניסינו” אינה חולשה - אלא תנאי ללמידה, לחיבור ולהתפתחות?

​

על דמיון ככלי עבודה

כשהפתרון המוכר אינו עובד, דמיון ויצירתיות מפסיקים להיות קישוט והופכים ליכולת ארגונית חיונית.

​

על סקרנות במקום תשובות מוכנות

ארגונים מתקדמים לא רק בזכות האנשים שיודעים לתת תשובות, אלא גם בזכות אלה שמעזים לשאול שאלות חדשות.

​

על הדרך לקום אחרי נפילה

כישלון, שינוי ומשבר אינם סוף הדרך. השאלה החשובה באמת היא מה אנחנו עושים ברגע שאחריהם.

​

מה יישאר עם המשתתפים אחרי ההרצאה?

​

המשתתפים ייצאו מההרצאה עם הסתכלות חדשה על טעויות וכישלונות, עם הבנה עמוקה יותר של הקשר בין ביטחון רגשי לבין יוזמה ויצירתיות - ובעיקר, עם הזמנה אישית לבחון כמה מעצמם הם מביאים אל מקום העבודה - וכמה הם משאירים בחוץ.

​

מנהלים יקבלו הזדמנות לבחון את האקלים שהם יוצרים סביבם:

  • האם העובדים שלהם מרגישים שמותר להם לחשוב אחרת?

  • האם הם יכולים להציע רעיון לא גמור?

  • האם טעות הופכת מיד לאשמה - או להזדמנות ללמוד?

  • והאם הארגון באמת משתמש בכל מה שיש לאנשים שלו לתת?

​

לא עוד הרצאה שנשכחת בדרך חזרה למשרד

​

זו הרצאה שמצחיקה, מרגשת ומפתיעה - אבל גם מציבה מראה.

​

היא אינה מציעה נוסחת קסם ואינה מבטיחה עולם ללא כישלונות. היא פותחת שיחה אמיצה על תרבות ארגונית, על הפחדים שמנהלים ועובדים מביאים איתם לעבודה, ועל התנאים שיאפשרו לאנשים להעז להיות גדולים יותר מסך המשימות שלהם.

​

כי ייתכן שהמרצדס שאתם מחפשים כבר נמצאת אצלכם בחניה.

​

עכשיו נשאר רק לתת לה לנסוע.

​

רוצים להכניס לארגון יותר סקרנות, יוזמה ואומץ לנסות?

בואו נדבר על האנשים שלכם, על האתגרים שמעסיקים את הארגון ועל הדרך להתאים את ההרצאה בדיוק לקהל שלכם.

bottom of page